בן יננה ואליעזר, נולד ביום י"ח בסיוון תרפ"ה (10.6.1925) בעיר הכנבורג, גרמניה וסיים בעירו בית-ספר יסודי. לאחר שהמשפחה עלתה לארץ בתחילת שנת 1939 השלים את לימודיו בבית-הספר "נצח ישראל" בפתח תקווה. זמן-מה עבד בחנות היינות של אביו, ובגיל 18 עבר ללמוד מלאכת ליטוש היהלומים ועסק במקצוע הזה עד להתגייסותו. התמחה בעבודה והצטיין בה, והיה חביב על מעבידיו וחבריו לעבודה.

בחודש ינואר 1948 התגייס ושירת בחיל השריון ובחטיבת "גבעתי". במחנה- האימונים שרונה נבחר ללמוד נהגות בהיותו בן יחיד להוריו בארץ, ומשסיים את הקורס נשלח לגדרה ועסק בהסעת קציני המטה. בהרגישו כי בתפקידו זה יש משום השתמטות ויתר על זכותו ועבר מרצונו לשירות קרבי. להוריו אמר: "נשבעתי שבועת-אמונים לצה"ל, ולכשיהיה צורך בכך, עלי להקריב חיי בעד ישראל". יצחק התנדב לפלוגת הג'יפים - "שועלי שמשון". לאחר כישלון התקפתם על נגבה תפסו המצרים את גבעה 105 שמצפון לקיבוץ. בליל 12-13 ביולי 1948 תקפו כוחות "גבעתי" משלט זה, אך ההתקפה נבלמה באש המצרים. יחידת הג'יפים חשה לעזרה והסתערה על המשלט. בקרב זה נפל, תוך כדי הסתערות בג'יפ פתוח, ביום ו' בתמוז תש"ח (13.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבאר טוביה.

אחד התותחים שנלקח שלל מידי האויב נקרא על שמו.